למה רוב מחממי המגבות נהרסים (ואיך תיקנו את זה)
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, טיפות מים מהמקלחת, ולחות גבוהה. זו בעצם סיבה מספיקה לקיום של תקלות חשמליות. רוב מחממי המגבות מסוג אינפרא-אדום לא נועדו לעמוד בתנאים האלה, ולכן רבים מהם נהרסים כבר לאחר זמן קצר.
רצינו לשנות את זה.
התמודדות עם האדים
האדים לא נשארים רק בחדר – הם חודרים גם לתוך גוף המחמם. כשהלחות נלכדת שם והחלקים החמים מחממים אותה, היא הופכת לאדים. זה יוצר לחץ, וגורם לחלקים הפנימיים להתקלקל.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי ציפוי ייעודיים נגד ערפול, ובחיבורים אטומים. זה מונע מהמים לחדור פנימה. חשוב יותר – זה מונע “שוק תרמי”. אתם יודעים את הקול שנוצר כשטיפת מים קרים פוגעת במחבת חמה? אם זה קורה לצינור קוורץ חם מאוד, הזכוכית עלולה להישבר. החיבורים שלנו מונעים זאת.
בעיית הטיפות
מחממי המגבות נחשפים לטיפות מים – בין אם זו טיפה שנופלת מהאמבטיה או מגבת לחה שמונחת עליהם. המים תמיד מנסים לחדור פנימה.
אנו משתמשים בחומרים הידרופוביים בנקודות שבהן החוטים נכנסים למכשיר. אנחנו לא טוענים שהמכשיר יכול לעמוד בתנאי ים – זה לא הגיוני עבור מחמם – אבל אנו מוודאים שהמים יימנעו מלהגיע לחלקים החשמליים. המטרה היא לשמור על החלקים החשופים לחום יבשים.
האיזון הנכון
אולי תחשבו, “פשוט יש לאטום את המכשיר לחלוטין!”
אבל יש בעיה: אם נאטום אותו יותר מדי, החום יישאר בתוכו. עם הזמן, החום הזה יפגע בחומרי העטיפה של החוטים.
לכן, מצאנו פתרון אמצעי: אנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים לחום. הם עמידים מספיק כדי למנוע חדירת מים, אך הם יכולים להתרחב ולהתכווץ כשהמכשיר מתחמם ומתקרר.
טיפ קטן: כשמתקינים את המכשיר, יש להשאיר פער קטן בינו לבין הקיר. זה מאפשר לגוף המכשיר לנשום, מה שמונע ממנו להתחמם יותר מדי ולהחזיק מעמד יותר זמן.
אנו רוצים שהמכשירים האלה יעבדו כראוי. אף אחד לא רוצה להחליף את המחמם שלו כל שנתיים בגלל קורוזיה. יצרנו את המכשירים האלה כדי שהם יוכלו לעמוד בתנאי חדר האמבטיה.